בית חיים ויצמן
מכונת כתיבה
ורה ויצמן ידעה לקרוא ולכתוב בחמש שפות. מכונת הכתיבה בחדרה עוברת בין חמשת המצבים ומאפשרת כתיבה בשפות בהן שלטה.
תמונה של אלברט איינשטיין
פרופ' אלברט איינשטיין, מדען בעל שם עולמי וידיד של ויצמן אשר סייע לו בגיוס כספים ובהקמת האוניברסיטה העברית בירושלים אותו כינו השניים בתואר "בית המקדש השלישי". לאחר מותו של ויצמן עלה הרעיון כי איינשטיין יכהן כנשיא השני של מדינת ישראל אך הוא סירב.
חזית הבית
ברוכים הבאים לביתם של בני הזוג ויצמן. בשנת 1934 ייסד ד"ר חיים ויצמן מכון מחקר בתחום הכימיה על שם דניאל זיו, לימים מכון ויצמן למדע. כשנה לאחר מכן רכשו בני הזוג ויצמן שטח של כ-50 דונם כדי לבנות עליו את ביתם הפרטי. בית ויצמן בנוי על גבעה המשקיפה על שפלת החוף במערב ועל הרי יהודה במזרח.
מבואה
בית ויצמן שימש את בני הזוג כביתם הפרטי לסירוגין בין השנים 1937-1949 שכן התגוררו באותן שנים גם באנגליה. בשנת 1949, כאשר ויצמן נבחר לכהן כנשיאה הראשון של מדינת ישראל, שימש הבית כמשכן הרשמי של הנשיא. לאחר מותו עבר משכן נשיאי ישראל לירושלים. את הבית תרמו בי הזוג בצוואתם המשותפת למדינת ישראל. לאחר מותו של ד"ר ויצמן הוקמה "יד חיים ויצמן" להנצחת זיכרו.
שולחן פינת האוכל
כלי האוכל המוצגים על השולחן הם הכלים המקוריים של בני הזוג ויצמן. את צלחות הפורצלן של חברת "רוזנטל" מעטרת האות הראשונה של שם המשפחה ויצמן.
תבליט שנים עשר השבטים
תבליט שנים עשר שבטי ישראל מאת האומן משה ציפר, ניתן לחיים ויצמן בידי אנשי מכון זיו, כמתנה ליום הולדתו ה-70. במכתב ההקדשה נכתב: "שי למורנו נשיא שבטי ישראל פרופסור חיים ויצמן ליובלו השבעים מאת עובדי מכון זיו.
נוף בטרנסואל
בציור של רות אבררד היידן משנת 1932, מוצג נוף מנקודת מבט גבוהה, כמעין השקפה עליו ממרחק. הציור ניתן לורה ויצמן במתנה במהלך ביקורם של בני הזוג בדרום אפריקה.
גרם המדרגות
גרם המדרגות בבית ויצמן מהווה פסל ארכיטקטוני בפני עצמו. 134 החלונות בחדר המדרגות יוצרים חלל פתוח. על מנת לרכך את כניסת האור פנימה ולהוריד את רמת הקרינה של השמש, מנדלסון תיכנן חלונות בעלי מראה חלבי. הוא עשה זאת על ידי תוספת סיבי משי גולמי בין שתי שכבות זכוכית.
דיוקן חיים ויצמן
את המתווה הקווי נהג הצייר פנחס ליטבינובסקי למלא בכתמי צבע שטוחים מלאי ניגודי גוונים וכך העניק לפני המודל שלו אשליה של מוּצַקוּת נפחית. את פניו של חיים ויצמן הציג בתנוחה של הרהורים; הוא משעין אותם על ידו האוחזת במצחו. הבעת פניו מקרינה רצינות ונחישות.
שימור
כל החפצים והרהיטים בבית ויצמן מקוריים. לאחר מותם של בני הזוג עבר הבית מספר עבודות שימור. בשנת 1999, בחיפוש אחר עדות לוילונות המקוריים קיבלנו מראומה ויצמן תצלום ממסיבה שנערכה בבית בשנות ה- 60, בה רואים את עזר ויצמן ובנג'י, בנו של ד"ר חיים ויצמן, על רקע הוילון המקורי.
ספרייה
ספריית בית ויצמן מכילה למעלה מ-1200 ספרים בשש שפות שונות בהן שלט חיים ויצמן. הספריה נחלקת לשני תחומים: ספרות מדע וספרות רוח. הספריה משקפת את שני תחומי העשייה של חיים ויצמן: המדע והציונות.
תמונה של הלורד בלפור
ארתור ג'יימס בלפור העניק את ההצהרה המפורסמת הקרויה על שמו שמכירה בזכות העם היהודי להקים בית לאומי בארץ ישראל. רבים מייחסים הענקת הצהרה זאת כאות הוקרה לויצמן על תרומתו למאמץ המלחמתי הבריטי במלחמת העולם הראשונה.
חלונות הספרייה
חלונות אלה, נועדו לאפשר כניסת אור לחדר אך למנוע כניסה של חום. החלונות מזכירים חלונות של ספינה והדבר מלמד על כך שאדריכל הבית, אריך מנדלסון, תפס את ויצמן כקברניט ספינה המשיט את עמו לעבר חוף מבטחים בארץ ישראל.
רחל לאה אימו של חיים ויצמן
רחל לאה ועוזר ויצמן הביאו לעולם 15 ילדים, שלושה מהם נפטרו בגיל צעיר. עשרה מבין האחים רכשו השכלה גבוהה בעידוד הוריהם אשר השתייכו לתנועת ההשכלה. רחל לאה עלתה לארץ ישראל ועשרה מילדיה עלו גם הם ארצה.
ד"ר ורה ויצמן
ורה ויצמן נולדה ברוסיה ב- 1881. אביה היה קצין בצבא הרוסי. בגיל חמש נשלחה לגן בשפה הצרפתית ומגיל 9 למדה לנגן על פסנתר. את האהבה לאסתטיקה ולתרבות קיבלה בבית הוריה, שלא הדגישו חינוך יהודי לבנות המשפחה. בגיל 18 עזבה את ביתה ועברה ללמוד רפואה בג'נבה, שם פגשה את ויצמן וקשרה את גורלה אליו ואל הציונות.
שולחנו של חיים ויצמן
בין הפריטים המונחים על שולחנו של חיים ויצמן זכוכית מגדלת, סרגל וסכין עשויים מעצי הארץ, מתנת הקרן הקיימת, נייר מכתבים של מכון זיו אותו הקים חיים ויצמן בשנת 1934 ואשר לימים צמח למכון ויצמן למדע.
מלתחה
בעבר שימש חדר זה לקבלת אורחים, בו התרעננו מהדרך שעשו לבית הנשיא. עם השנים הפך לחדר תצוגה. הקיר הימני הוקדש למשפחת ויצמן המורחבת: הוריו של ויצמן: אביו עוזר ואמו, רחל לאה. האם עלתה לארץ ישראל והתגוררה בחיפה עד יום מותה. מבין 12 הילדים 10 היו אקדמאים ועלו לארץ ישראל. הקיר מול הכניסה מוקדש לזכרה ולהנצחת פועלה של ד"ר ורה ויצמן, שהתגוררה בבית זה לאחר מותו של חיים ויצמן עד לפטירתה ב-1966. הקיר ושולחן התצוגה משמאל מוקדשים לזכרו של הבן מייקל.
חיים ויצמן בן...
חיים ויצמן גדל בבית מסורתי ומשכיל בו ההורים עודדו את ילדיהם לרכוש השכלה כהזדמנות לשפר את חייהם. על פי תפיסה זו עזב חיים ויצמן את ביתו בהגיעו לגיל 11 על מנת להמשיך ללמוד בגימנסיה שבעיר פינסק הסמוכה.
ילדי קייטנת איל"ן
במהלך שנות החמישים פגע נגיף הפוליו ברבים מילדי ישראל והותיר אותם משותקים ונפגעי גפיים. ארגון אילנשיל פוליו שפעל לסייע לאותם ילדים פנה לורה ויצמן בבקשה להקים קייטנת קיץ בחצר ביתה שברחובות. ורה נענתה לבקשה ובמשך עשר שנים פעלה קייטנה בחצר בית ויצמן בברכתה ובתמיכתה של ורה.
ורה ויצמן בכינוס עליית הנוער
תמונה מהכינוס העולמי הראשון של עליית הנוער שהתקיים בשנת 1959 לציון 25 שנה להקמת הארגון. בתמונה משאל לימין: משה קול, אלינור רוזוולט, ורה ויצמן ורחל ינאית בן-צבי.
הדרכון הראשון
הדרכון מספר 0001 ניתן לחיים ויצמן, הנשיא הראשון של מדינת ישראל. את הדרכון השני קבלה אשת הנשיא ורה ויצמן.
סלון
הסלון הוא חדר האירוח הרשמי של בית ויצמן. כאן שגרירים מסרו את כתבי האמנה שלהם בתקופת נשיאותו של ויצמן. כאן נערכו קבלות הפנים הרשמיות למשלחות ולאורחים חשובים של מדינת ישראל. בסלון ביקרו במהלך השנים אליזבת מלכת בלגיה, ארתורו טוסקנני, אורד וינגייט, מארק שאגל, אלינור רוזוולט, הלן קלר, ואחרים. בחדר זה ניתן לראות את מגוון פרטי אוסף האומנות הפרטי של משפחת ויצמן.
דיוקן ורה ויצמן
דיוקן ורה ויצמן תלוי מעל לפסנתר, יצירה שבשל גודלה ומיקומה המרכזי נתקל בה לראשונה כל אדם הנכנס לחדר. בדיוקן נקט הצייר בנקודת מבט יוצאת דופן; במירב ציורי הדיוקן מוצגים לפנינו המודלים כשהם נראים חזיתי או בצדודית ורק לעתים רחוקות כשגבם מופנה אלינו.
ציור האירוסים השחורים
צויר על ידי האומן הישראלי ראובן רובין וניתן לבני הזוג ויצמן במתנה ממנו לרגל חנוכת ביתם ברחובות.
פסל הסוס
פסל עשוי חרס בן למעלה מ-1000 שנה ומקורו בשושלת טאנג הסינית. בעבר היו לסוס רעמה וזנב משערות סוס אמיתיות שהתכלו עם השנים.
מטבח
המטבח מחולק לשלושה חדרים: אזור הבישול, חדר הדחת כלים וחדר אחסון וכניסה למטבח, דרכו העובדים נכנסו אל פינת האוכל כדי לערוך את השולחן או לחלופין לפנות את הכלים.
מקרר חשמלי
מקרר חשמלי של חברת ג'נרל אלקטריק.
תנור גז
תנור גז מקורי של חברת "וודג'ווד".
חדר השינה של חיים ויצמן
חדר השינה הנזירי של חיים ויצמן שטוף אור באמצעות חלונו הגדול, הפונה לגן שמאחורי הבית. מוצבים בו מיטה צרה, שולחן עבודה הפונה אל עבר החלון, כורסה ושידה. בשנות ה-30 וה-40 של המאה שעברה נשקף מחלון חדר השינה שפנה למזרח נוף הרי יהודה הרחוקים.
ציור הנחת אבן הפינה לאוניברסיטה העברית
מעל למיטתו תלה ויצמן ציור של צייר ישראלי: שאול אהרון שור, בו מצוירת הנחת אבן הפינה לאוניברסיטה העברית על ראש הר הצופים בשנת 1918. לא מקרה הוא שויצמן בחר בתמונה זו למראשותיו. היא מדגישה שוב את חשיבות ההשכלה, המחקר והידע, הן בחייו האישיים והן כחזון להקמה מדינה מודרנית בארץ ישראל.
דיוקן אישה צעירה
מעל מיטתה, בחדר השינה, תלתה ורה ויצמן רישום בצבעי מים של הציירת מרי לורנסן. בדיוקן מדגישה האמנית את עיני הדמות ואת פיה. העיניים מתוארות כאזור מלא בצבע כחול ובפיה מודגשות שפתיים אדומות.
נשים עם כדי מים
על פני שטח הרישום כולו פיזר הצייר ראובן רובין כתמי דיו צבעוניים וכך הקנה ליצירתו מראה דינמי. מוטיב "אישה עם כד" היה, כאמור, מוטיב נפוץ בדימויים של ארץ ישראל בני התקופה.
חדר השינה של ורה ויצמן
בחדר חפצים אישיים ותמונות משפחתיות. בין החפצים האישיים של ורה ניתן למצוא כלי טיפוח שונים.
